פסק דין
1.לפני תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לתובע בשל אספקת בטון לקוי על ידי הנתבעת, שלטענתו, לא תאם לסוג הבטון שהוזמן ולא עמד בדרישות התקן הישראלי.
2.על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 18.8.02, הזמין התובע מהנתבעת כמות של 60 מ"ק מסוג ב-30 סומך S5, לצורך יציקת קומת מרתף. במהלך יציקת הבטון הבחין התובע והקבלן המבצע בקושי בזרימת הבטון מהמשאבה. כעבור יומיים מיום יציקת הבטון, התגלו חללים גדולים ורחבים בקירות, סיגריגציה בשטחים גדולים, ומוטי ברזל חשופים. לטענת התובע, ממצאים אלה מלמדים, כי הנתבעת סיפקה לתובע בטון שחוזקו ב-50 וסומכו S2 כשבטון זה בעל תכונות השונות באופן מהותי מהבטון שהוזמן, ובכך היא הפרה את ההסכם שנחתם ביניהם והפרה חובות חקוקות המוטלות עליה, בין היתר, מכוח חוק המכר. עוד טען התובע, כי הבטון שסופק אינו עומד בדרישות התקן הישראלי ובכך היא התרשלה כלפיו ועליה לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו.
3.מנגד הכחישה הנתבעת טענות התובע וכפרה באחריותה כשלטענתה הבטון שהוזמן הינו מסוג ב-30 סומך S5 וזהו למעשה הבטון שסופק לתובע בפועל, על כן, לא הייתה כל הפרה להסכם שנחתם בינה לבין התובע. עוד טענה הנתבעת, כי הבטון עמד בדרישות התקן הישראלי ואם אכן יוכחו הנזקים שנטענים, הרי שהדבר נגרם בשל רשלנות התובע או הקבלן המבצע ומהסיבות שהנתבעת פירטה בהרחבה בסיכומיה ואשר תידונה בהרחבה בהמשך. לחילופין, טענה הנתבעת בסיכומיה, כי התובע לא הוכיח שביתו נהרס בפועל ואם זה היה בשל הפגמים שנתגלו בסוג הבטון שסופק, כשלטענתה, הריסת המרתף היתה מחויבת בכל מקרה וזאת בשל החריגה מהיתר הבנייה שניתן לתובע ושבגינה ניתן פסק דין כנגד התובע ואשר מחייב הריסתו.
4.מטעם התובע העידו: חג'אג' עארף – הקבלן המבצע, איברהים עטאללה – בעל המשאבה, המהנדס סוהיל סאבא – מומחה מטעם התובע, והתובע. מטעם הנתבעת העידו: מקס סבג – טכנולוג ביחידת הטכנולוגיה והבטחת איכות אצל הנתבעת, המהנדס אורי פישר – מומחה מטעם הנתבעת, ד"ר מוני בן בסט – מומחה מטעם הנתבעת ומי ששימש כיו"ר ועד התקן הישראלי, ומשה בן הרוש – מנהל אבטחת איכות בחטיבת הבטון והבלוקים אצל הנתבעת.
סוג הבטון שהוזמן ועמידותו בדרישות התקן הישראלי
5.בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית ומחלוקת משפטית. תחילה נדון במחלוקת העובדתית הנוגעת לשאלה, מה סוג הבטון שסופק בפועל לתובע, האם בפועל סופק לו אותו סוג בטון שהוזמן מהנתבעת?
6.בסעיף 1 לתנאי המכירה והאספקה (נספח א' לתצהיר ת/22) נקבע, כי הנתבעת אחראית לכך "שהבטון כפי שהוא מסופק על ידה מתאים למפורט בהצעה ובתעודת משלוח, לפי תנאי בקרה טובה כהגדרתה בתקן הישראלי".
אין חולק בין הצדדים, כי הבטון שהוסכם לספקו לתובע הינו בחוזק של ב-30 סומך S5.
7.מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של סוהיל סאבא – מהנדס אזרחי (ת/21), ומטעם הנתבעת הוגשו חוות הדעת של אורי פישר – מהנדס אזרחי (נ/7), וד"ר מוני בן בסט – מהנדס אזרחי המומחה בתחום הבטון, חומרי הבניה והטכנולוגיה (נ/9).
לאור הפער שבין שתי חוות הדעת מונה מומחה מטעם בית המשפט – המהנדס שטרנברג רונן – מומחה בחומרים וניהול בניה.
כל המומחים נחקרו בפניי.
כבר בשלב זה, אקדים ואציין, כי כידוע מסקנות המומחה מטעם בית המשפט, לעולם אינן באות במקום מסקנותיו של בית המשפט. בית המשפט הוא המכריע בסופו של דבר בהתאם למכלול הראיות שלפניו, והוא רשאי לדחות מסקנתו של המומחה או לבור חלקים מחוות דעתו (ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פ"ד נח(2) 583). עם זאת, ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של המומחה, אלא אם כן נראית טעות בולטת לעין (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936).
8.המחלוקת בין הצדדים אודות סוג הבטון שסופק בפועל לתובע ושאלת עמידותו בדרישות התקן הישראלי, מתמקדת בעיקר בשלושה רכיבים בסיסיים:
א. חוזק הבטון ב. כמות הצמנט שבתערובת הבטון ג. סומך הבטון.
להלן נבדוק לגבי כל רכיב ורכיב, אם הוא תואם למה שהוזמן מהנתבעת ואם הוא עומד בדרישות התקן הישראלי.
חוזק הבטון
9.כאמור, התובע הזמין בטון מסוג ב-30 סומך S5 ובתאריך 18.8.02 בוצעה יציקת הבטון לקומת המרתף. לטענת התובע, כבר במהלך היציקה, הבחין בקושי ביציקת הבטון, על כן, נלקחו מדגמים מהבטון הטרי לצורך בדיקה במעבדה של הטכניון (נספח א' לחוות דעתו של מומחה התובע, ת/21). באותה בדיקה נבדק חוזק הבטון כעבור 7 ימים ו-28 ימים מיום היציקה, והממוצע שהתקבל הינו 31 (מפ"ס) של 7 ימים ו-45.5 (מפ"ס) של 28 ימים.
מה פשר תוצאות אלו?
ראשית לכל, חשוב לציין, כי בבדיקה הנ"ל נכתב באופן מפורש, כי "הבטון עמד בדרישות ת"י 118 לבטון מסוג ב-30 בתנאי בקרה טובים" (ההדגשה שלי-נ.ד.מ.). יצוין, כי התובע ניסה לטעון בסיכומיו, כי אין כל הוכחה לכך שהבטון נוצר בתנאי בקרה טובים, אולם טענה זו נטענה בעלמא ללא כל ביסוס או פירוט. התובע לא הציג ולו ראיה אחת המצביעה על גריעה כלשהי בתנאים אלה.